אחרי שזכה בתואר "שחקן השנה בסין" לשנת 2017 יצאה התקשורת הישראלית בכותרות ענק על ערן זהבי והכתירו אותו כאחד השחקנים הגדולים בכדורגל הישראלי. בהמשך, זכה זהבי בתואר "מלך השערים" בסין, ולאחר מכן גם בתואר "כובש שיא השערים לעונה אחת" במדינה ממזרח אסיה. עכשיו הוא גם מועמד לתואר "שחקן השנה" לשנת 2019, והפסטיבל נמשך.
צריך לומר את האמת: למרות הישגיו האישיים של זהבי בליגה הסינית אי אפשר שלא להכיר בעובדה הפשוטה שרמת הכדורגל בסין היא נמוכה. מאוד מאוד נמוכה. ההגנות בסין הן פשוט בדיחה וכך גם השוערים שם. האמת שלא ידעתי עד כמה הרמה נמוכה שם, אלמלא הגיע לשם ערן זהבי וכולנו נאלצים מאז לחזות בתקצירי משחקים שנראים כאילו נלקחו ממערכון קומי ולא ממשחק כדורגל מקצועני.
בטח יהיו מבין הגולשים שיאמרו "מה זה משנה? העיקר שהוא מצליח". אבל האמת היא שזה מאוד משנה מהסיבה הפשוטה: ערן זהבי הוא שבחר לשחק כדורגל במקום כל כך לא מאתגר מבחינה מקצועית והוא עשה זאת מסיבה אחת: כסף. בחירתו היא לגיטימית ואני מכבד אותה. ייתכן מאוד שגם אני הייתי בוחר בה אם הייתי צריך. זהבי בחר בכסף הגדול בידיעה שמבחינה מקצועית הוא הולך אחורה גם ביחס לרמה של ליגת העל הישראלית, שכידוע גם היא אינה מהמשובחות בעולם.
אז עכשיו הוא כובש. ובצרורות. אבל האם הוא היה מגיע לסך כיבושים דומה בליגה מקצוענית באירופה? כל הסימנים מראים שהתשובה שלילית. בפאלרמו האיטלקית זהבי כבש שני שערים בלבד והוסיף 3 בישולים ב20 משחקים ולא הצליח לקבע את מעמדו כשחקן הרכב. לדעתי היכולת שהציג באיטליה משקפת את יכולותיו על מגרש כדורגל בליגה מקצוענית, ולא הנתונים שהוא הציג בישראל, ובוודאי שלא בסין.
ערן זהבי.
תמונה: אתר ההתאחדות לכדורגל
ערן זהבי הוא השחקן המרוויח בתולדות הכדורגל הישראלי. את התואר הזה אני מעניק לו בשמחה, אבל זה התואר לו הוא באמת ראוי. היכולת שלו למקסם את הרווח הכלכלי ממשחק הכדורגל היא היכולת הבולטת ביותר בין כישוריו. הבעיה שלי היא עם הסיקור המוגזם של הישגיו בליגה הסינית. כל שער, כל "שיא" זוכה כאן לכותרות ענק, לעומת ליגיונרים אחרים המשחקים בקבוצות כדורגל אמיתיות, ומקבלים פרומיל מהסיקור לו זוכה זהבי.
כאוהד ספורט מה שמעניין אותי זה היכולת האנושית להתמודד עם אתגרים ספורטיביים, ולא עם אתגר הגדלת חשבון העו"ש של הספורטאי. אם הייתי רוצה לאהוד מיליונרים, הייתי קורא את המדורים הכלכליים בעיתונים, אבל זה פחות מדבר אליי. הגיע הזמן שכלי התקשורת יתעשתו ויסקרו את הדברים באופן ההולם, את הרמה המקצוענית. ובמבחן המקצועי הישגיו האישיים של זהבי לא תורגמו להישגים קבוצתיים וקבוצתו לא זכתה באף תואר.
גם אני קבעתי שיא שערים מדהים, כששיחקתי בחוף הים נגד שלוש האחייניות שלי. ולא רק שיא אחד. זכיתי גם ב"שיא השערים הרב ביותר שהובקע בחוף הקשתות במשך 5 דקות", ובניגוד לשחקני ההגנה בסין, עושה רושם שאחייניתי תמר בת ה-9, יודעת גם לתקל. חבל שכלי התקשורת לא נכחו במשחק הפאר הזה. במקרה של זהבי הבדיחה היא על חשבוננו. גדול השחקנים בכל הזמנים? הצחקתם אותי. שער אחד של ברקוביץ' בליגה האנגלית או שער אחד של רביבו בליגה הספרדית, שווים בעיניי יותר ממאה שערים בליגה הסינית. אז איך אומרים בסינית "חלאס"?
רוצים לכתוב לנו את דעתכם? שלחו לנו מאמר דעה ואולי נפרסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
תוכן המאמרים באחריות הכותבים בלבד ואינו משקף את עמדת האתר.